שוק העבודה השלישי של המגזר בישראל נתונים ומגמות

גב' הילה יוגב ד"ר חגי כץ שוק העבודה של המגזר השלישי בישראל נתונים ומגמות 2-29 המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי אוניברסיטת בן - גוריון בנגב הפקולטה לניהול ע"ש גילפורד גלייזר

תודות אנו חבים תודה לאנשים וארגונים שסייעו בידינו בביצוע מחקר זה ובהוצאתו לאור. בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - לנאווה ברנר האחת והיחידה, לאורלי פורמן, ענת כץ-אברם ודיוויד גורדון על הסיוע בהכנת הקבצים והעבודה על הנתונים, לצוות חדר המחקר בספריית הלשכה על האירוח הנעים. לד"ר ניסן לימור על תרומתו לחשיבה בשלבים הראשונים של המחקר. ובעיקר אנו חבים תודה לקרן כהנוף, לשירה הרצוג, נשיאת הקרן, ולדליה מגנט, נציגת הקרן בישראל. תמיכתה של הקרן במחקר זה היא רק הסיפא של קשר רב שנים, ובו תמכה הקרן באופן עקבי ונדיב בפעולות המחקר של המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי. תמיכה זו מבטאת היטב את התפיסה הייחודית של הקרן ושל שירה כי על מנת לחולל שינוי חברתי מהותי, יש לפעול ליצירת תשתיות מתאימות, הן תשתיות ארגוניות והן תשתיות ידע. בכך יש לקרן חלק משמעותי ורב-ערך ביצירת בסיס הידע אודות המגזר השלישי בישראל, כמו בכל התחומים בהם הייתה הקרן מעורבת.

ת ו כ ן ע נ י י נ י ם 4 רשימת תרשימים וטבלאות 7 תמצית הדו"ח 11 Abstract of the report 15 רקע.1 15 סקר ספרות 2. 21 שיטה.3 21 3.1 משתתפים 21 3.2 הליך 22 3.3 מבנה הדוח 22 תוצאות.4 22 מבנה כוח האדם במגזר השלישי 4.1 23 4.1.1 מבנה כוח האדם במגזר השלישי, 29 מאפייני כוח האדם לפי הארגונים המעסיקים, 29 מבנה כוח האדם לפי מאפייני המועסקים, 29 26 מגמות מרכזיות במבנה כוח האדם בעשור האחרון, 2-29 4.1.2 מגמות במאפייני הארגונים, 2-29 מגמות במאפייני המועסקים, 2-29 39 תחלופה ויציבות תעסוקתית, 2-29 4.1.3 42 השכר במגזר השלישי 4.2 42 4.2.1 נתוני גובה השכר, 29 ממוצע השכר לפי מאפייני הארגונים המעסיקים, 29 ממוצע השכר לפי מאפייני המועסקים, 29 46 מגמות ממוצע השכר בעשור האחרון, 2-29 4.2.2 מגמות ממוצע השכר לפי מאפייני הארגונים המעסיקים, 2-29 מגמות ממוצע השכר לפי מאפייני המועסקים, 2-29 56 תנאים סוציאליים - הפרשות עובדים לפנסיה וקרנות, 2-29 4.2.3 57 מאפייני הון אנושי, נתוני מפקד האוכלוסין 28 4.3 68 סיכום ודיון 5. 71 מקורות.6

רשימת תרשימים וטבלאות תרשימים תרשים 1: היקפי כוח אדם במגזר השלישי לפי תחום פעילות הארגון, 29, )באחוזים( תרשים 2: היקפי כוח האדם לפי מחוזות וערים, 29, )באחוזים( תרשים 3: היקפי כוח האדם לפי מדד הפריפריאליות, 29, )באחוזים( תרשים 4: היקפי כוח האדם לפי אשכולות חברתיים-כלכליים, 29, )באחוזים( תרשים 5: מאפייני הפרטים בכוח העבודה במגזר השלישי 29: מגדר, מצב משפחתי ולאום, )באחוזים( תרשים 6: התפלגות כוח העבודה לפי ותק במקום העבודה, 29, )באחוזים( תרשים 7: התפלגות כוח העבודה לפי גילאים, 29, )באחוזים( תרשים 8: התפלגות כוח העבודה לפי ארצות מוצא שכיחות, 29, )באחוזים( תרשים 9: היקפי כוח העבודה במגזר השלישי, 2-29 תרשים 1.א: היקפי המשרות לפי תחומי פעילות המספקים מעל 15, משרות, 2-29 תרשים 1.ב: היקפי המשרות לפי תחומי פעילות המספקים עד 15, משרות, 2-29 תרשים 11: מגמות בהיקף התעסוקה בתחומי החינוך, 2-29 תרשים 12: מגמות בהיקף התעסוקה בתחום הרווחה, 2-29 תרשים 13: מגמות בהיקף התעסוקה בתחומי התרבות והפנאי, 2-29 תרשים 14: מגמות בהיקף התעסוקה בתחומי הפנאי, 2-29 תרשים 15: מגמות בהיקף התעסוקה בתחומי הבריאות, 2-29 תרשים 16: מגמות בהיקף התעסוקה בקרב שירותי בריאות, 2-29 תרשים 17: מגמות בהיקף התעסוקה בארגוני דת, 2-29 תרשים 18.א: מגמות בכוח העבודה לפי מחוזות, 2-29 תרשים 18.ב: מגמות בכוח האדם לפי מחוזות, 2-29, )באחוזים( תרשים 19: מגמות בכוח העבודה במחוז תל אביב, 2-29 תרשים 2: מגמות בכוח העבודה במחוז ירושלים, 2-29 תרשים 21: מגמות בכוח העבודה במחוז הדרום, 2-29 תרשים 22: מגמות בכוח העבודה במחוזות חיפה והצפון, 2-29 תרשים 23: היקף כוח האדם לפי מרכז מול פריפריה של הארגונים, 2-29, )באחוזים( תרשים 24.א: מגמות בהיקף כוח האדם לפי אשכולות סוציואקונומיים, 2-29 תרשים 24.ב: מגמות בהיקף כוח האדם לפי אשכולות סוציואקונומיים, 2-29, )באחוזים( תרשים 25: מגמות בכוח העבודה במגזר השלישי לפי מגדר, 2-29, )באחוזים( תרשים 26: מגמות בכוח העבודה במגר השלישי לפי מצב משפחתי, 2-29, )באחוזים( תרשים 27.א: מגמות בכוח האדם במגזר השלישי לפי גילאים, 2-29 תרשים 27.ב: מגמות בכוח האדם במגזר השלישי לפי גילאים, 2-29, )באחוזים(

תרשים 28: מגמות בכוח האדם במגזר השלישי לפי ארצות מוצא נבחרות,, 2-29 )באחוזים( תרשים 29: מגמות בכוח האדם במגזר השלישי לפי לאום, 2-29, )באחוזים( תרשים 3: ותק במקום העבודה 29, )באחוזים( תרשים 31: ותק במקום העבודה לפי תחומי פעילות נבחרים, 29, )באחוזים( תרשים 32: שיעור המועסקים לפי מספר חדשי עבודה בשנה, 29, )באחוזים( תרשים 33: חדשי עבודה בשנה לפי וותק, 29, )באחוזים( תרשים 34: מספר עובדים לפי חדשי השנה, 29 תרשים 35: שכר ממוצע לפי תחום פעילות הארגון, 29 תרשים 36: שכר ממוצע לפי מחוזות, 29 תרשים 37: שכר ממוצע לפי מדד הפריפריאליות, 29 תרשים 38: שכר ממוצע לפי אשכולות חברתיים כלכליים, 29 תרשים 39: שכר ממוצע לפי מאפיינים אישיים, 29 תרשים 4: ממוצע השכר לפי ארץ המוצא, 29 תרשים 41: ממוצע השכר לפי ותק במקום העבודה, 29 תרשים 42: שכר חדשי ממוצע במגזר השלישי, 2-29 תרשים 43.א: תחומי פעילות בהם עלה השכר הממוצע ב- 29 מעל 4,5 ש"ח תרשים 43.ב: תחומי פעילות בהם נע השכר הממוצע ב- 29 בין 4,-4,5 ש"ח תרשים 43.ג: תחומי פעילות בהם עמד השכר הממוצע ב- 29 על פחות מ- 4, ש"ח תרשים 44: מגמות בממוצע השכר בקרב ארגוני חינוך ומחקר לפי תת-תחום פעילות, 2-29 תרשים 45: מגמות בממוצע השכר בתחומי תרבות ופנאי נבחרים, 2-29 תרשים 46: מגמות בממוצע השכר בשירותי הבריאות בשלושת התחומים הגבוהים ביותר, 2-29 תרשים 47: מגמות בממוצע השכר לפי מחוזות, 2-29 תרשים 48: מגמות בממוצע השכר במחוז ירושלים, 2-29 תרשים 49: מגמות בממוצע השכר במחוז דרום, 2-29 תרשים 5: מגמות בממוצע השכר במחוז תל אביב, 2-29 תרשים 51: מגמות בממוצע השכר במחוז חיפה ומחוז הצפון, 2-29 תרשים 52: מגמות בממוצע השכר לפי מדד הפריפריאליות, 2-29 תרשים 53: מגמות בממוצע השכר לפי המדד החברתי-כלכלי, 2-29 תרשים 54: ממוצע השכר לפי מגדר, 2-29 תרשים 55: ממוצע השכר לפי מצב משפחתי, 2-29 תרשים 56: ממוצע השכר לפי גיל, 2-29 תרשים 57: ממוצע השכר לפי ארץ לידה, 2-29 תרשים 58: ממוצע השכר לפי לאום, 2-29 תרשים 59: ממוצע השכר לפי ותק במקום העבודה, 2-29 תרשים 6: שנות לימוד בקרב עובדי המגזר השלישי, 28, )באחוזים(

תרשים 61: התפלגות כוח אדם במגזר השלישי לפי התעודה הגבוהה ביותר, 28, )באחוזים( תרשים 62: תחום פעילות לפי תעודה גבוהה ביותר, 28, )באחוזים( תרשים 63: מחוזות לפי תעודה גבוהה ביותר, 28, )באחוזים( תרשים 64: אשכולות חברתיים כלכליים לפי תעודה גבוהה ביותר, 28, )באחוזים( תרשים 65: תעודה גבוהה ביותר לפי מגדר, 28, )באחוזים( תרשים 66: תעודה גבוהה ביותר לפי לאום, 28, )באחוזים( תרשים 67: משלחי יד במגזר השלישי, 28, )באחוזים( תרשים 68: ממוצע השכר לפי תעודה גבוהה ביותר, 28 תרשים 69: שלושת משלחי היד הגבוהים ביותר והנמוכים ביותר בממוצע השכר במגזר השלישי, 28 תרשים 7: יחס שכר משרה לשכר כולל מעבודה, לפי תחום פעילות תרשים 71: יחס השכר בקרב נשים וגברים תרשים 72: יחס השכר לפי ותק במקום העבודה תרשים 73: יחס השכר לפי תעודה גבוהה ביותר תרשים 74: יחס השכר לפי שנות לימוד טבלאות טבלה 1: ממצאי הרגרסיה המרובה של השכר החודשי טבלה 2: צעד 6. טבלת מקדמי הרגרסיה

ת מ צ י ת רקע לצד הצמיחה שחלה במגזר השלישי בארץ ובעולם בעשורים האחרונים, רק מעט ידוע לנו על מבנה כוח האדם במגזר השלישי, היקפו והרכבו בישראל. הבנת מבנה המשאב האנושי במגזר חיונית על מנת לבחון האם למגזר מבנה כוח אדם המתאים להתמודד עם המשימות המורכבות הניצבות בפניו, הדרישות ההולכות וגדלות לשירותים מצד הלקוחות והמשברים הכלכליים של השנים האחרונות. פרסום זה הוא צעד בניסיון להכיר את אופיו של שוק העבודה במגזר השלישי. ג'רמי ריפקין )1995 )Rifkin, בספרו החשוב Work" "The End of תיאר כיצד התפתחותה של טכנולוגיית המידע תיצור עולם ללא עבודה. בנסותו לתור אחר מגזר חדש שייתן מענה לצרכי הכנסה, יענה על הצורך בהשתייכות ויספק ביטחון, הוא מציע את המגזר השלישי. אם כך, מה הוא העתיד לו אנחנו יכולים לצפות בהתבסס על מה שאנו יודעים על הדינאמיקה של כוח העבודה במגזר השלישי בעשור האחרון? המגזר השלישי צמח באופן משמעותי בעשורים האחרונים והוא מעסיק היקף גדול יותר של עובדים מבעבר Katz, Gidron and Limor, 29; Salomon et al., 1999; Salamon, Sokolowski and Geller 212;( Anheier, 1991.)Almond and Kendall ;2 אך לצד הצמיחה בהיקפי כוח האדם, הראו מחקרים רבים שהמגזר השלישי הנו מקור לעבודה בשכר נמוך המאופיין בעיוותים רבים של אי שוויון );1995 Sklar, Weisbrod, 1983; Preston, 1989; Lanfranchi and Narcy, 26; Ruhm and Borkoski, 2; Emanuele Higgins, 2.)and עובדים במגזר השלישי מרוויחים פחות, מקבלים פחות הטבות נלוות לשכר, ויש להם פחות אפשרויות קידום. עם זאת, בניגוד לחוקרים אלו, מחקרים אחרים טענו כי לא קיים הבדל שיטתי ועקבי בין המגזרים באופן גורף וכי הסיבות לקיומו של ממוצע שכר נמוך נובעות מתחומי פעילות מסוימים, תעשיות או מקצועות השכיחים במגזר, אך הוא אינו משקף תופעה כללית Sokolowski,( Leete, ;2 Salamon and.)26; Kim and Lee, 27 פערים אינם קיימים רק בין המגזר השלישי למגזרים האחרים. ממצאי מחקרים רבים מעידים על אי שוויון גם בין העובדים במגזר. ממצאים מחקריים בכל הנוגע למגדר מראים כי לנשים ייצוג ייתר במגזר השלישי אך הן משתכרות משמעותית פחות ומחזיקות פחות במשרות ניהוליות במגזר and( Anheier, ;1991 Mirvis Kendall, 2.)Hackett, 1983; Preston, 199; Almond and פרט למגדר, קיימים מאפיינים דמוגרפים נוספים המאפיינים את הרכב כוח האדם במגזר השלישי. נמצא כי במגזר השלישי ישנם יותר מועסקים משכילים בהשוואה למגזר הציבורי או העסקי; ישנו שיעור נמוך יותר של מבוגרים )מעל גיל 55( וצעירים )מתחת לגיל 3( וכן מועסקים בארגונים ללא כוונות רווח הנם בעלי פחות ותק בעבודה מאלו המועסקים במגזר הציבורי או העסקי )1983 Hackett,.)Mirvis and בעשורים האחרונים, בדומה למדינות מפותחות אחרות, התפתח המגזר השלישי או מגזר הארגונים ללא כוונת רווח בישראל בצורה משמעותית והפך לשחקן בולט מאוד בספירה הציבורית בישראל and( Katz, Gidron.)Limor, 29 למגזר השלישי חלק נכבד בכלכלת ישראל: בשנת 29 הווה תוצר המלכ"רים 5.9% מהתוצר המקומי הגולמי ונספרו בו 375 אלף משרות שכיר שהוו 13.3% מכלל המשרות במשק )למ"ס, 212 )א((. מרבית כוח האדם מרוכז בתחומי מתן שירותים. בישראל התבוננות על המגזר השלישי דרך משרות השכיר שלו מציגה תמונה של מגזר העוסק מרביתו במתן שירותים בחינוך ורווחה.

המחקר על מנת לנתח את שוק העבודה בארגונים ללא כוונות רווח בישראל, תוך בחינה של מאפייני המועסקים ונתוני ההעסקה והשכר שלהם, לזהות דפוסים המייחדים את ארגוני המגזר בתחום זה ולקדם הבחנות בין-מגזריות, נבנה בסיס נתונים מקיף לשנים 2-29. לבניית בסיס הנתונים שולבו שלושה מקורות: מסד הנתונים של המרכז לחקר המרכז השלישי המכיל נתונים אודות כלל ארגוני המגזר השלישי; בסיס הנתונים ממקורות מנהליים על הכנסות פרטים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ונציבות מס ההכנסה; ומפקד האוכלוסין, 28. כוח האדם במגזר השלישי הוגדר במחקר הנוכחי ככלל העובדים שהועסקו כשכירים במגזר השלישי בשנה המדוברת במשך כל פרק זמן ובכל היקף משרה. בשנת 29 כלל בסיס הנתונים מידע אודות 569,897 משרות בארגוני מגזר שלישי. ממצאים בעשור האחרון חלה עלייה של כ- 1 אלף משרות, או גידול מצטבר של 22% במהלך עשר שנים. תחום הפעילות הבולט ביותר במגזר השלישי הנו תחום החינוך והמחקר. 44% מכלל כוח העבודה במגזר מועסק בתחום זה, והיקף התעסוקה בו צמח בעשור האחרון, בייחוד בתתי התחומים "חינוך מוקדם יסודי ותיכוני" ו"השכלה גבוהה ואחרת". אחריו נמצאים תחומי הרווחה והתרבות והפנאי המעסיקים 17% ו- 15% מכוח האדם בהתאמה בהם מגמת הצמיחה מתונה יותר. בתחום הרווחה בולטת תעסוקה בתת-תחום הקשישים ואילו בתחום התרבות והפנאי תת-התחום "מתנסים ומרכזים קהילתיים" הנו המעסיק המרכזי. תחום הבריאות מהווה רק 2% מכלל ארגוני המגזר אך הוא מעסיק כ- 7% מכלל כוח האדם במגזר, מרבית המשרות בתת-התחום "קופות חולים מרפאות ושירותי בריאות". מרבית התעסוקה במגזר מתרכזת במחוזות ירושלים ותל אביב, כ- 6% מועסקים בארגונים הפועלים באזורים אלו, רובן בערים תל אביב וירושלים עצמן. פילוח כוח האדם לפי מדד הפריפריאליות מעיד על ריכוז גבוה, כ- 67% ביישובים המדורגים כמרכזיים ביותר לפי מדד זה. בחינת אשכולות חברתיים כלכליים ממקמת את ריכוז התעסוקה במגזר באשכולות החברתיים-כלכליים הבינוניים. מגמות אלו יחסית יציבות, אך בעוד ירושלים מתחזקת, בתל אביב נצפית מגמת ירידה. ארגוני הפריפריה ומחוזות הדרום והצפון מעסיקים היקף נמוך משמעותית של כוח אדם והצמיחה בהם איטית. מרבית כוח העבודה במגזר השלישי בישראל מורכב מיהודים: כ- 91%. לכוח העבודה במגזר השלישי בישראל ייצוג יתר של נשים, והן מהוות 68% מכוח העבודה. 7% מהצמיחה בכוח האדם במגזר השלישי מקורו בתעסוקת נשים. עובדים ועובדות נשואים ונשואות מהווים בעשור האחרון כשני שליש מכלל כוח האדם במגזר. 74% מכוח האדם הנם ילידי הארץ, 8% בלבד הנם ילידי ברית המועצות ו- 2% ילידי ארצות הברית. ילידי אתיופיה ואוקראינה מהווים כל אחד רק אחוז מכוח העבודה. לאורך כל העשור קיימת מגמת גידול מתמיד בהעסקת ילידי הארץ. מעל 8% מכוח האדם הנו בין הגילאים 15-54 והיקף תעסוקת צעירים בני -15 34 נמצאת במגמת עלייה בעשור האחרון. במגזר השלישי תחלופת עובדים גבוהה: כשני שלישי מהמועסקים הנם בעלי וותק של עד שנתיים בארגון ורק רבע מכוח האדם עובד בארגונים מעל לשש שנים. בנוסף, במשך כל העשור האחרון רק כשליש מכלל המועסקים בארגוני המגזר השלישי הועסקו שנים עשר חודשים רצופים במהלך שנת עבודה. התבוננות על מספר המשרות המדווחות לפי חודשי העבודה בהם עבדו העובדים באותן משרות, חושף מגמת עונתיות הקיימת במגזר השלישי: החל מחודשי הקיץ יולי-אוגוסט חלה ירידה במספר המועסקים שמתייצבת שוב בסביבות אוקטובר נובמבר, דהיינו, "אחרי החגים". מגמה עונתית זו בולטת במיוחד בתחומי התרבות והפנאי והחינוך והמחקר.

השיעור הגבוה ביותר בקרב העובדים במגזר השלישי הנו של מורים או עובדי חינוך )39%(. שאר משלחי היד נפוצים פחות ומקיפים מתחת ל- 1% מכוח האדם במגזר. 6.4% בלבד מכלל כוח האדם מוגדר במשלח היד בתפקידי ניהול. המגזר השלישי משכיל ברובו. כ- 61% מכוח האדם עם תואר ראשון או יותר. ממוצע השכר החודשי בקרב מועסקים במגזר השלישי עמד בשנת 29 על 4,23 ש"ח למשרה בפועל )נתוני השכר המוצגים לעיל אינם שכר למשרה מלאה(. מהשוואת נתוני השכר לנתוני מפקד האוכלוסין לשנת 28 עולה כי יחס השכר הממוצע במגזר עמד על.62. יחס השכר מעיד על חלקו של השכר מעבודה במשרה המדווחת בהשוואה לכלל השכר של אותו אדם. תחום הבריאות הנו התחום בו השכר הממוצע הנו הגבוה ביותר ועמד על 7,94 ש"ח בממוצע בעוד התחומים "דת", "ארגוני אזרחים" ו"תרבות ופנאי" הציגו את הממוצע הנמוך ביותר שנע בין 3,5-3,1 ש"ח. בתל אביב עמד ממוצע השכר על 5,24 ש"ח, ובירושלים על 3,841 ש"ח. מחוז הדרום הנו המחוז בעל ממוצע השכר הנמוך ביותר. בשנת 29, עמד ממוצע השכר בדרום על 3,299 ש"ח. בעוד נשים מהוות את חלק הארי מכוח העבודה במגזר השלישי, גבוה שכר הגברים משמעותית משכר הנשים: השכר הממוצע למשרות נשים בשנת 29 עמד על 3,667 ש"ח בעוד השכר הממוצע למשרות גברים עמד על 5,41 ש"ח. ממודל רגרסיה נמצא כי 4% מהשונות בשכר מוסברת על ידי המשתנים וותק, תעודה גבוהה ביותר, עבודה בארגוני בריאות וחדשי עבודה. מגדר וערך המדד החברתי הכלכלי בעלי תרומה פחותה ביחס אליהם והם מוסיפים יחד 3% ליכולת הניבוי. עבור כל שנת וותק עולה השכר החודשי ב- 285 ש"ח, עבור כל תעודה עולה השכר ב- 737 ש"ח. עבודה בארגוני בריאות מוסיפה 3,143 ש"ח לשכר החודשי וכל חודש העסקה נוסף בשנה מעלה את השכר החודשי ב- 24 ש"ח. גברים משתכרים 1,855 ש"ח יותר מנשים בחודש, ועל כל דרגה נוספת במדד החברתי-כלכלי של יישוב, עולה בו השכר החודשי הממוצע ב- 13 ש"ח. סיכום לסיכום, נוכל לומר כי בין השנים 2-29 צמח כוח האדם במגזר השלישי, בדומה לצמיחה שנמצאה במדינות מפותחות אחרות בעולם. עם זאת, לצד גידול מרשים זה, עולים ממצאים מדאיגים הנוגעים לעונתיות, ותק בארגון ותחלופת עובדים. הממצאים מעלים את השאלה האם חל גידול אמיתי במספר המועסקים או שמא מדובר בגידול בתנועה בכוח האדם במגזר? הצמיחה אינה אחידה בכל תחומי הפעילות של המגזר והיא מעידה בעיקר על גידול בענף השירותים הכולל את תחום החינוך והמחקר, התרבות והפנאי והרווחה. הממצאים מציגים מגזר שלישי עם דגש חד על אספקת שירותים. ממצאי המחקר הנוכחי מעידים כי השכר במגזר השלישי נמוך מהממוצע הארצי. בחינת השכר לפי תחום הפעילות או משלח היד מעלה כי קיימת שונות גדולה מאוד בתוך המגזר בכל הנוגע לשכר. בחינת השכר לפי תחומי פעילות מעלה כי ממוצע השכר בארגוני הבריאות וכן בארגונים בינלאומיים הנו גבוה מהממוצע לעומת ארגוני הדת והתרבות והפנאי, הנמצאים בתחתית טבלת מקבלי השכר. גם למשלח היד השפעה על השכר. מקצועות הניהול והרפואה הנם בעלי ממוצע השכר הגבוה משמעותית מכלל המגזר ואף גבוה מממוצע השכר במשק. נראה כי חזונו של ג'רמי ריפקין אודות המגזר שלישי כתחליף לשוק העבודה הקיים, העונה על הצורך של עובדים בהשתייכות וביטחון, עדיין רחוק מהגשמה. הפריסה הגיאוגרפית של כוח האדם אינה עונה על הצורך

בתעסוקה בפריפריה, והמגמות שנראו בעשור האחרון, מעידות על תחלופת עובדים גבוהה, משרות חלקיות או עונתיות ושכר נמוך. עם זאת, נראה כי אכן, כפי שחזה ריפקין, התבוננות על המגזר מבעד לתמונת התעסוקה בו מעלה כי מדובר במגזר המתמקד במתן שירותים, בעל הון אנושי איכותי, ומשכיל. 1

A B S T R A C T O F T H E R E P O R T Background Despite recent growth in the Third Sector in Israel and the world, little is known of the scope, the structure and composition of the Third Sector s personnel. Understanding the human resources of the sector is essential in order to examine whether the sector has the capacity to deal with the complex tasks before it, with growing demand from customers and with the economic crises of recent years. This publication is a step in recognizing the nature of the labor market in the Third Sector. Jeremy Rifkin (Rifkin, 1995) in his important book "The End of Work" predicted that the development of information technology will create a world without work. Trying to look for a new sector that will address the need for jobs, provide job security and a sense of identity and belonging through work, Rifkin offers the Third Sector. If so, what is the future that we can expect based on what we know about the dynamics of the labor force in the Third Sector in the last decade? The Third Sector grew significantly in recent decades, and it employs an ever growing workforce (Katz, Gidron and Limor, 29, Salomon et al., 1999; Salamon, Sokolowski and Geller 212; Almond and Kendall 2; Anheier, 1991). But along with the growth in the volume of personnel, many studies have shown that the Third Sector is a source of low-wage work, characterized by many distortions and inequality (Sklar, 1995; Weisbrod, 1983; Preston, 1989; Lanfranchi and Narcy, 26; Ruhm and Borkoski, 2; Emanuele and Higgins, 2). Third Sector workers earn less, receive fewer fringe benefits and have fewer opportunities for advancement. However, contrary to these researchers, other studies have argued that there is no systematic and consistent difference between sectors, and the reasons for the existence of lower average wages is due to the salience of certain low-paying industries or professions in the sector (Leete, 2; Salamon and Sokolowski, 26; Kim and Lee, 27). Gaps do not exist only between the Third Sector and other sectors. Many research findings indicate inequality among workers in the sector. Research findings show that women are over-represented in the Third Sector but they earn significantly less than men and hold less managerial positions (Anheier, 1991; Mirvis and Hackett, 1983; Preston, 199; Almond and Kendall, 2). It was also found that the Third Sector s workforce is more highly educated than the public or business sectors, that it has a lower proportion of adults (over age 55) and young (under 3) employees, and that the duration of nonprofits workers employment is shorter than in the public or business sectors (Mirvis and Hackett, 1983). In recent decades, similar to other developed countries, the Third Sector in Israel became a prominent actor in the public sphere (Katz, Gidron and Limor, 29). The Third Sector accounted in 29 for 5.9% of Israel s GDP and its 375 thousand jobs constituted 13.3% of all jobs in the Israeli economy (CBS, 212 (a)). Most of the workforce is concentrated in service provision, predominantly in the fields of education and welfare. 11

The research In order to analyze the nonprofit labor market in Israel, we developed comprehensive database for the years 2-29. The data for the integrated database came from three different sources: (1) the Israeli Center for Third Sector Research (ICTR) database containing data on all Third Sector organizations; (2) income data from administrative files of the Central Bureau of Statistics and the Income Tax Commission, and (3) the 28 national Census. Third Sector workforce was defined in this study as persons employed in the third sector (nonprofit) organizations in the years 2-29, whatever the length or of scope of their employment. In 29, the database included information about 569,897 jobs. Findings In the last decade there has been an increase of about 1 thousand jobs, or a cumulative increase of 22% over ten years. The most prominent segment in the Third Sector is education and research. 44% of the total workforce are employed in this subsector, and the level of employment grew over the decade. In the fields of welfare and culture and recreation work 17% and 15% (respectively) of the sector s workforce, with more moderate growth. The Health field constitutes only 2% of the sector s organizations, but it employs about 7% of the total workforce, most of the jobs in HMOs. Most third sector employment is in Jerusalem and Tel Aviv, totaling 6% of the total, this has been stable throughout the decade, although Jerusalem strengthened gradually while Tel Aviv experienced a small decline. Two thirds of the sector s employees are in communities that rank as most central on the CBS s peripheriality index, and in cities that rank medium on the CBS s socioeconomic index. Organizations in the Southern and Northern Districts employ significantly less manpower and demonstrate slower growth rates. Most of the labor force in the Third Sector in Israel (about 91%) is composed of Jews. Two thirds of the Third Sector labor force in Israel is constituted of women, and 7% of the growth in the Third Sector workforce during the decade originates in women s employment. Two thirds of the total workforce in the sector are married. Three quarters are born in the country, only 8% were born in the Soviet Union and 2% born in the United States. Ethiopia and Ukraine born employees are each only one percent of the labor force. Over 8% of the workforce is between the ages of 15-54 and the share of young persons (aged 15-34) has been on the rise over the decade. The Third Sector demonstrated high employee turnover: about two thirds of employees have been under two years in the organization, and only a quarter of the personnel have over six years of tenure. In addition, for the last decade only one-third of the Third Sector workforce was employed twelve consecutive months during the course of a year. Observing the number of jobs reported by the months of work that the employees worked in those jobs, reveals a seasonal trend in the Third Sector: a decline in the summer months of July-August which is corrected back in around October, or as we say here: "after the holidays". This seasonal trend is particularly evident in culture and recreation, and in education and research. 12

The most frequent occupation in the Third Sector is teachers or education workers (39%). Other occupations all remain below 1% of manpower. Management positions make for 6.4% of the total workforce. The Third Sector is mostly educated: 61% of its workforce hold a bachelor s degree or higher. The average monthly wage (per position, not full-time position wages) in the Third Sector in 29 was ILS 4,23. A comparison of wage data with the 28 National Census data shows that the average wage ratio was.62. That is, on average the wages from work in third sector organizations makes up less than two thirds of the employees total income from work. Wages are the highest in field of health, reaching an average of ILS 7,94. Organizations in the fields of religion, civic and Culture and Recreation paid the lowest average wages - NIS 35-31 per month. Wages in Tel Aviv (ILS 5,24) are higher than in Jerusalem (ILS 3,841). Southern district is the district with the lowest average wage (ILS 3,299 in 29). While women constitute the bulk of the labor force in the Third Sector, they earn less than men: the average salary for women in 29 was ILS 3,667, while men s wages stood at ILS 5,41. We ran a Regression model predicting wages, to reveal the net impact of each predictor beyond that of other variables. Our model was able to explain 43% of the variance in wages using the variables of tenure, highest diploma, work in health organizations and number of months work during the year, gender and socio economic rank. Each year of tenure in the organizations adds on average ILS 285 to the person s monthly wages, and each additional level of education completed adds ILS 737 a month. Workers in Healthcare organizations make NIS 3,143 more monthly, and each additional month of employment per year would increase the worker s wages in ILS 24 on average per month. Men earn ILS 1,855 more than women a month, and organizations located in socio-economically stronger communities pay better, on average ILS 13 more a month per each 1 rank increase in the community s socioeconomic status. Conclusion Between 2-29 Israel s Third Sector workforce grew, similar to the growth found in other developed countries. However, alongside this impressive growth, we found alarming signals regarding job consistency and security. The findings raise the question whether there has been a real increase in the number of employees or whether the findings reflect no more than movements of employees? Growth is not uniform in all parts of the sector. It is evident especially in human services including education, welfare and culture and leisure. The findings show once again that the Third Sector in Israel has a clear focus on service delivery. Third Sector wages are lower than the national average. Examination by field of activity or occupation shows that large differences exist in the sector with regard to wages, by gender, industry, geography and more. Occupations also affect wages. Management and medical professions wages are significantly higher than the average sector wages. 13

It seems that Jeremy Rifkin s vision of the Third Sector as a proper substitute for the existing workforce is still a long way from being realized. The current Third Sector labor market does not meet the need for job security, for employment in the periphery. However, it seems that indeed, as Rifkin predicted, the Third Sector is focusing on providing human services with a highly educated workforce. 14

1. ר ק ע המגזר השלישי צומח ומתעצם וחלות בו תמורות רבות בארץ ובעולם בעשורים האחרונים. ארגונים ללא כוונות רווח נדרשים להתמודד עם מורכבות גוברת ופתרון בעיות בהיקף רחב מתמיד. גם המשבר הכלכלי שפרץ בספטמבר 28 זימן אתגר חדש מסוגו לארגוני המגזר השלישי. למרות זאת, לא ידוע לנו כמעט דבר על מבנה כוח האדם במגזר השלישי, היקפיו והרכבו בישראל. מבנה המשאב האנושי במגזר חשוב מאוד הן מבחינה מקרו-כלכלית ברמת המגזר והן ברמה האינדיבידואלית של הפרטים העובדים בו: ברמת המגזר, קיימת חשיבות להבין האם למגזר מבנה כוח אדם המתאים להתמודד עם המשימות המורכבות של המגזר, הדרישות ההולכות וגדלות לשירותים מצד הלקוחות והמשברים שחווה המגזר. חשוב גם להבין מה מקומו ומה הפוטנציאל שלו בפתרון בעיות התעסוקה במשק. ברמת הפרטים העובדים בו, יש ללמוד יותר על משמעות העבודה במגזר השלישי עבור העובדים. האם המגזר מייצר משרות אטרקטיביות המושכות אליו אנשים מוכשרים? האם הוא מספק בטחון תעסוקתי? האם הוא יכול לשמש בסיס לצמיחה אישית ומקצועית? פרסום זה הנו צעד ראשון בניסיון לברר סוגיות אלו, לזהות פערים בידע הקיים היום ולזהות צעדים נחוצים במחקר עתידי בשדה. 2. ס ק ר ס פ ר ו ת בשנת 1995 פרסם ג'רמי ריפקין Rifkin( )Jeremy את ספרו המהפכני Work" "The End of. בספר זה הוא תיאר כיצד התפתחותה של טכנולוגיית המידע תיצור עולם ללא עבודה. לטענתו, העבודה האנושית הולכת ופוחתת באופן שיטתי בתהליך היצור. עבודה אנושית מוחלפת מדי יום על ידי מכונות, ועל רבים נגזרת אבטלה, שבשנים האחרונות הגיעה לשיעור הגבוה ביותר מאז המיתון הגדול בארה"ב. ריפקין מנסה לתור אחר מגזר חדש שייתן מענה לצרכי הכנסה לפרטים בעידן שכזה, יענה על הצורך בהשתייכות ויספק ביטחון. הוא מציע את המגזר השלישי, שלטענתו צמח משמעותית בשנים האחרונות ואף ימשיך לצמוח ולהתרחב. לדעתו, בתמיכת המדינה, ארגוני המגזר השלישי יהיו המקור העתידי ליצירת מקומות עבודה. כך יתנו מענה לבעיית האבטלה וגם יספקו שירותים. על מנת להשיג את מטרותיו החדשות של המגזר השלישי בעידן כזה, טוען ריפקין כי כבר היום על המגזר להרחיב את תפקידיו כמקור לתעסוקה משמעותית ואיכותית. הוא מציע כי את תפקידיו כמעסיק ירחיב המגזר באמצעות מדיניות ותקציבים ציבוריים ופילנתרופים. לדעתו על המדינה לספק תכניות ותקציבים להכשרה מקצועית לאנשים שיקלטו לעבודה בארגוני המגזר וכן להעניק הנחות במיסים על התנדבות )1995.)Rifkin, ואכן, המגזר השלישי צמח בעשורים האחרונים והפך להיות שחקן מרכזי מאוד בשוק התעסוקה, ולמרות זאת, ידוע לנו אך מעט על מבנה התעסוקה במגזר השלישי, מאפייניו ומגמות המאפיינות אותו לאורך זמן. היות וההון האנושי הנו המשאב החשוב ביותר של מגזר זה, למבנה המשאב האנושי חשיבות ראשונה במעלה באשר ליכולת המגזר לעמוד במשימותיו ולמלא את תפקידיו. יתרה מזאת, למאפייני ההעסקה חשיבות הנוגעת למוטיבציה ושימור עובדים, מה שישפיע על צמיחת המגזר ויכולתו למלא את משימותיו גם בעתיד. ריפקין אם כך מגדיר למגזר השלישי תפקיד חברתי ראשון במעלה תפקיד המעסיק. תפקיד זה מצטרף לתפקידים המרכזיים שמקובל לייחס למגזר השלישי - הספקת שירותים ופיתוחה של חברה אזרחית )גדרון, כץ ובר, 23(. גם תפקידים אלה מצריכים בחינה מחודשת לאור התמונה המתוארת בעידן החדש שצופה לנו ריפקין. במצב אותו מתאר ריפקין, בו האבטלה צומחת מדי יום, נדרשת החברה יותר מתמיד הן לארגוני הספקת שירותים לאוכלוסיות המוחלשות המתקשות להתפרנס והן לגופים שיגנו וילחמו על זכויותיהם של 15

אוכלוסיות אלו. ככל שהמגזר נדרש להיקף פעילות רחב יותר, קיימת חשיבות הולכת וגדלה ליכולתו לעמוד במשימות הניצבות בפניו. בהנחה שהמגזר השלישי הנו אספקט אחד של שוק העבודה העתידי בעידן סוף העבודה, מה הוא העתיד לו אנחנו יכולים לצפות בהתבסס על מה שאנו יודעים על הדינמיקה של כוח העבודה בעשור האחרון? מגמות במגזר השלישי בעולם מגוון מחקרים נערכו בניסיון לספק תמונת מאקרו על כוח העבודה במגזר השלישי ברמה לאומית ובינלאומית. הידוע ביניהם הוא "פרויקט הופקינס" )1999 al., )Salomon et שחשף לראשונה את היקפו ותפקידו של המגזר במגוון ארצות. נתונים אלו ונתונים תיאוריים אחרים מעידים על כך שאכן המגזר השלישי צמח באופן משמעותי בעשורים האחרונים והוא מעסיק היקף גדול יותר של עובדים מבעבר. למשל (212) Salamon, Sokolowski and Geller הראו כי היקף התעסוקה בשכר במגזר השלישי בארצות הברית צמח בין השנים 2-21 ב- 2.1% לעומת צניחה של.6% במגזר העסקי. יתרה מזאת, התעסוקה במגזר זה צמחה למרות שני מיתונים. (1991) Anheier במחקרו ניסה לתאר פרופיל תעסוקתי של המגזר השלישי בגרמניה ומצא אף הוא, כי התעסוקה במגזר השלישי בגרמניה כמעט הכפילה את עצמה. הוא תלה את הגידול בשתי סיבות: האחת, צמיחה גדולה שחלה בתחום השירותים כתוצאה של עלייה בביקושים. העליות בביקושים נוצרו, לפיו, בעקבות שינויים דמוגרפים, שינויים בשוק התעסוקה וגידול השתתפות נשים בשוק העבודה )שהובילה אף היא לעלייה בביקושים לגני ילדים ומעונות יום(. השנייה, התרחבות מדינת הרווחה בגרמניה החל משנות ה- 7. גם (2) Almond and Kendall הראו כי כוח העבודה במגזר השלישי באנגליה התרחב משמעותית. ממחקרם עלה כי כוח העבודה במגזר השלישי באנגליה צמח ב- 12%, גידול משמעותי יותר וכמעט כפול משיעור הצמיחה במגזר הפרטי. לדעתם, ממצאיהם תומכים בטענה כי חשיבות התפקיד הכלכלי של המגזר השלישי צמחה משמעותית. לצד הצמיחה בהיקפי כוח האדם, עולים חששות רבים בכל הנוגע לאי שוויון והעמקת פערים בשוק התעסוקה במגזר השלישי )1995.)Sklar, שכן, חלק ניכר מהממצאים ברמת המיקרו מציגים תמונה פחות אופטימית. מחקרים רבים הראו שהמגזר השלישי הנו מקום לעבודה בשכר נמוך המאופיין בעיוותים רבים של אי שוויון. (1983) Weisbrod השווה שכר של עורכי דין במגזר השלישי בהשוואה למגזרים האחרים ומצא כי עורכי דין העובדים בסיוע המשפטי בתחום הסביבה מרוויחים כ- 15% פחות מהמקבילים להם במגזרים האחרים. (1989) Preston הציגה מקרים בהם השכר הממוצע במגזר השלישי נמוך יותר הן עבור מנהלים ואנשי מקצוע והן עבור פקידים ואנשי מכירות. (26) Lanfranchi and Narcy מצאו פער ממוצע של 13.5% בין מועסקים במשרה מלאה בארגוני מגזר שלישי ובארגונים עסקיים בצרפת. (2) Ruhm and Borkoski מצאו אף הם שהשכר השבועי הממוצע נמוך ב- 11% בארגונים ללא כוונות רווח מארגונים עסקיים, אפילו לאחר שהוחזקו קבוע מאפיינים אישיים. ההבדלים הוסברו על ידם בריכוזם הגבוה של ארגונים ללא כוונות רווח בענפים המשלמים שכר נמוך יותר יחסית. (2) Emanuele and Higgins מצאו אף הם, שארגונים ללא כוונות רווח לא מציעים את אותן הטבות נלוות ותנאי העסקה הקשורים בבריאות, ביטחון ואיכות חיים, למרות ההבנה שהטבות ותנאי העבודה הללו משקפים באופן מדויק את הערכים בהם מאמינים אותם ארגונים ללא כוונות רווח. (26) Salamon and Geller מציינים כי ארגונים ללא כוונת רווח ניצבים בפני עלויות גבוהות מהממוצע של הטבות בריאות. כתוצאה מכך, על מנת להפחית את ההשלכות של ההוצאות הגבוהות הללו על אוכלוסיית היעד שלהם, הם מעבירים חלק בלתי פרופורציונאלי של הנטל הזה לעובדים. Mirvis and (1983) Hackett ערכו מחקר השוואתי בין שלושת המגזרים. במחקרם נמצאו הבדלים משמעותיים בשכר, בתנאי ההעסקה, ובמשרות בין העובדים בשלושת המגזרים. הם הראו כי עובדים במגזר השלישי מרוויחים 16

פחות מהעובדים המקבילים להם בשני המגזרים האחרים, מקבלים פחות הטבות נלוות לשכר, ויש להם פחות אפשרויות קידום. אך, הם מצאו כי עובדי המגזר השלישי מביאים לתפקידם מחויבות גדולה יותר, אוריינטציה לא מוניטרית ומוצאים יותר אתגר, גיוון, אוטונומיה ותחושת השפעה בתפקידם. עם זאת, הממצאים בנוגע לפערי השכר אינם אחידים. בניגוד לחוקרים אלו, במחקר מקיף שנערך בארצות הברית נמצאו פערי שכר חיוביים או שליליים עבור מקצועות שונים או תעשיות שונות, אך לא נמצא הבדל שיטתי ועקבי בין המגזרים באופן גורף )2.)Leete, באופן דומה מצאו (26) Salamon and Sokolowski כי בעוד ממוצע השכר הכללי בארגוני מגזר השלישי נמוך יותר, כאשר נערכה השוואה לפי תחומי פעילות נמצא כי לארגוני מגזר שלישי אפילו שכר גבוה יותר בענפים מסוימים. הם מסיקים מממצאיהם שהסיבות לקיומו של ממוצע נמוך נובעות מתחום הפעילות והוא אינו משקף תופעה כללית. (21) Mocan and Tekin מצאו במחקרם על ארגונים בגרמניה, כי שכר ופיצויים של עובדים במגזר השלישי אינו נמוך יותר מהמקבילים להם במגזר העסקי, הן במשרה מלאה והן במשרות חלקיות. גם (27) Kim and Lee הראו במחקרם בקרב ארגוני בריאות הנפש כי למרות קיומם של פערים של כ- 11% בשכר בין המגזרים, ממותנים פערים אלו לאחר שליטה במשתנים שעות עבודה, תעשייה ומקצוע. עם זאת, בניסיון לבחון האם מחויבות העובדים למשימת הארגון יכולה לשמש ככלי לשימור עובדים, הם מצאו כי חוסר שביעות רצון מתנאי ההעסקה, מהשכר ומאפשרויות הקידום האפילו על מחויבות העובדים למשימת הארגון. לממצא זה השלכות משמעותיות על נושא שימור כוח האדם במגזר, והוא מרמז על כך שעובדים יטו לעבור לתפקידים אחרים במידה והתנאים יהיו טובים יותר, למרות מחויבותם העמוקה למשימת הארגון. לדעת החוקרים, למשימת הארגון יהיה תפקיד מהותי בכל הנוגע לשימור עובדים רק אם יופחת חוסר שביעות הרצון מהשכר וישתפרו אפשרויות הקידום. כאמור, ארגונים ללא כוונת רווח ידועים כישויות מונעות על ידי משימה, בהן נמשכים אנשים על ידי התשוקה שלהם למשימת הארגון ונשארים בארגון בכדי לקחת חלק בהשגתה, אך תנאי השכר וההטבות הנלוות השפיעו לרעה על היכולת לשמר עובדים. תחלופה גבוהה של עובדים איכותיים תשפיע באופן שלילי על גיוס והכשרת עובדים ולבסוף גם על אפקטיביות השירות )21 Geller, )27( Kim and Lee.)Salomon and טוענים כי למרות שנושאי גיוס ושימור כוח האדם במגזר השלישי עוררו לאחרונה דאגה בקרב המגזר השלישי, נראה כי ארגונים מסוגים וגדלים שונים מצליחים להתמודד עם האתגרים המשמעותיים מולם הם ניצבים בתחומים אלו. לדעתם, ממצאים אלו מחזקים את תחזית הצמיחה המתמדת של המגזר השלישי במגוון תחומים. ממצאים מחקריים בכל הנוגע למגדר מראים כי לנשים ייצוג ייתר במגזר השלישי. (1991) Anheier מצא כי המגזר השלישי בגרמניה נוטה לייצוג יתר של נשים מועסקות ומגמה זו נותרה גבוהה באופן קבוע לאורך השנים 197-1987, כך שנשים מחזיקות בשתיים מתוך כל שלוש משרות במגזר השלישי, בניגוד לאחת משלוש בכלל הכלכלה. לדבריו, בשנים האחרונות תעסוקת נשים צמחה בכלל, אך במגזר השלישי צמיחה זו נוספה על מה שהיה עוד קודם יחס גבוה יחסית של נשים. (1983) Mirvis and Hackett מצאו אף הם שיעור גבוה יותר של נשים המועסק במגזר השלישי בארצות הברית, בייחוד בהשוואה למגזר העסקי. שניים מהגורמים שהם מעלים להסבר התופעה הנם משיכה של נשים למתן שירות ולארגונים בעלי משימה חברתית וקיומן של יותר משרות חלקיות. ראשית, בעקבות הגמישות המתאפשרת במשרות חלקיות, הן עשויות להיות אטרקטיביות במיוחד עבור אימהות עובדות. הן אף הראו כי אכן ישנו שיעור גבוה יותר של אימהות עם ילדים מתחת לגיל 18 במגזר השלישי. שנית, יתכן שהרעיון של שירות לא אנוכי פשוט מושך יותר נשים מגברים למגזר. Preston (199) מצאה אף היא כי לנשים ייצוג יתר במגזר השלישי בכל הנוגע לתעסוקה הודות לאפקט הפיצוי של המקום ומבנה התעסוקה. בעוד לנשים מציע המגזר השלישי משרות מתגמלות בפן המהותי, המחיר הנו שכר נמוך יותר. (2) Almond and Kendall חקרו את כוח העבודה במגזר השלישי באנגליה והראו כי מרבית המועסקים במגזר השלישי הן נשים. יתרה מזאת, כשני שלישים מן הצמיחה בכוח העבודה במגזר השלישי באנגליה מקורה במשרות שאוישו על ידי נשים. הגידול היחסי של משרות לנשים היה גבוה משמעותית מזה שנמצא בשני המגזרים האחרים, או בכלכלה בכלל. (2) Gibelman חקרה את קיומה של תקרת זכוכית 17

בכל הנוגע למגדר בקרב ארגוני שירותים. היא מצאה כי לנשים ייצוג יתר במתן שירותים ישירים בעוד לגברים ייצוג יתר לא פרופורציונאלי בשכבות הניהול, בייחוד בהנהלה הגבוהה. בנוסף, מגדר הנו משתנה חשוב מאוד בקביעת גובה השכר. גברים משתכרים יותר מנשים בכל הרמות ההיררכיות בארגון. ממצאים אלו לדעתה מחזקים את קיומה של תקרת זכוכית עבור נשים במגזר השלישי. פרט למגדר נמצאו מאפיינים דמוגרפים נוספים המאפיינים את הרכב כוח האדם במגזר השלישי. נמצא כי במגזר השלישי ישנם יותר מועסקים משכילים בהשוואה למגזר הציבורי, אך בייחוד בהשוואה למגזר העסקי. נתונים אודות גיל מעידים על שיעור נמוך יותר של מבוגרים )מעל גיל 55( וצעירים )מתחת לגיל 3( במגזר השלישי מאשר במגזרים האחרים. בנוסף, מועסקים בארגונים ללא כוונות רווח הנם בעלי פחות ותק בעבודה מאלו המועסקים במגזר הציבורי או בעסקי )1983 Hackett,.)Mirvis and במחקרם מצאו Mirvis and (1983) Hackett כי רק 7% מהמועסקים במגזר השלישי צברו ותק של 1 שנים או יותר, לעומת 18% בשני המגזרים האחרים. ממצאים אלו עשויים לשקף, לדעתם, את אי היציבות של ארגוני המגזר השלישי, אך גם את המוביליות הגבוהה של עובדי המגזר. (1991) Anheier הציג מאפיינים של המשרות במגזר השלישי. לפי ממצאי מחקרו, מקורן של חלק ניכר מהמשרות שצמחו במגזר השלישי הנו במשרות חלקיות. הוא מראה כי משרות חלקיות צמחו הן במונחים אבסולוטיים והן במונחים יחסיים בגרמניה. בכל הנוגע לתחום פעילות, הוא מזהה כמה תחומים עיקריים בהם חלה ההתרחבות הגדולה ביותר במגזר: תחום הרווחה החברתית, תחום הבריאות, מעונות היום והחינוך. לפי ממצאיו התבוננות על המגזר השלישי דרך המועסקים בו מציגה דגש חד יותר של המגזר השלישי על אספקת שירותים. גם (212) Salamon and Sokolowski and Geller מראים כי מרבית כוח האדם בשכר במגזר השלישי מרוכז בארגונים בתחום הבריאות, בייחוד בתי חולים וספקי בריאות אחרים כמו בתי אבות ומרפאות. שני תחומים בולטים נוספים הנם תחום החינוך והסיוע הסוציאלי. הצמיחה השנתית הממוצעת המהירה ביותר בשיעור המועסקים בין השנים 2-21 חלה בתחום האמנות, החינוך, הסיוע הסוציאלי, והבריאות. בתחום הבריאות היה זה סיוע אמבולטורי שהציג את שיעור הצמיחה השנתי המהיר ביותר. עם זאת, נראה כי בכל התחומים הללו בהם חלה צמיחה מרשימה בארגונים ללא כוונות רווח, במקבילים להם במגזר העסקי חלה צמיחה גדולה יותר. לדעת החוקרים המשמעות היא שארגוני מגזר שלישי מאבדים חלק ניכר מחלקם בשוק לארגונים עסקיים. מגמות במגזר השלישי בישראל במהלך שלושת העשורים האחרונים, בדומה למדינות מפותחות אחרות, התפתח המגזר השלישי או מגזר הארגונים ללא כוונת רווח בישראל בצורה משמעותית והפך לשחקן בולט מאוד בספירה הציבורית בישראל )29 Limor,.)Katz, Gidron and מדיניות ההפרטה והעברת מתן שירותים לגופים חוץ ממשלתיים, וכן ההתפתחות המואצת של מערכת ההשכלה הגבוהה בשנות התשעים של המאה הקודמת הובילו לצמיחת המגזר השלישי בישראל )לימור, 21(. נכון לשנת 211 כלל המגזר השלישי בישראל 34,398 ארגונים פעילים, המסווגים לפי שנים עשר תחומי פעילות שהוגדרו במחקר השוואתי בין-לאומי שנערך באוניברסיטת ג'והנס הופקינס, מרילנד, ארה"ב: ארגוני דת 26%, ארגוני חינוך ומחקר 19%, ארגוני תרבות ופנאי 17%, ארגוני רווחה 15%, ארגוני אזרחים 6%, ארגוני פילנתרופיה 5%, איגודים מקצועיים 3%, שיכון ופיתוח 3%, ארגוני בריאות 2%, ארגוני איכות הסביבה 1%, ארגוני הנצחה 1%, וארגונים בינלאומיים 1%. בבחינת הפיזור הגיאוגרפי של ארגוני המגזר השלישי ניכר כי מרבית הארגונים מרוכזים במחוזות ירושלים )25%(, תל אביב )22%( והמרכז )19%(. בפער ניכר עומדים מחוזות הצפון )11%(, חיפה )8%( והדרום )1%(. ולבסוף, מחוז יהודה ושומרון עם רק 4% מכלל הארגונים )לימור, 212(. 18

המגזר השלישי בישראל הוא רכיב גדול ומתפתח במשק המקומי ובמבט בינלאומי ניצבת ישראל בקרב המדינות המובילות בחלקם של המלכ"רים בתוצר הלאומי המקומי )לימור, 21(. נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי למגזר השלישי חלק נכבד בכלכלת ישראל ונראה כי נוסף לשני התפקידים המרכזיים של המגזר השלישי, הספקת שירותים משלימים או מחליפים למגזר הציבורי ופיתוח החברה האזרחית, המגזר השלישי הנו גם מעסיק חשוב במשק הישראלי. בשנת 29 הווה תוצר המלכ"רים 5.9% מהתוצר המקומי הגולמי ונספרו בו 375 אלף משרות שכיר שהוו 13.3% מכלל המשרות במשק. עם זאת, נתונים מאוחרים יותר לשנים 21-211 מעידים על כך שחלקו בפעילות הכלכלית במשק במגמת ירידה: בין השנים 21-211 ירד תוצר המלכ"רים ל- 5.6% ואחוז משרות השכיר מכלל המשרות במשק ירד ל- 13.2%. בחינת התרומה של מגזר המלכ"רים לתוצר הגולמי במחירים שוטפים אמנם עלתה בין השנים 29-211, אך חלקו היחסי מכלל כלכלת ישראל ירד )למ"ס, 212 )א((. בבחינת משרות השכיר לפי תחומי פעילות ניכר כי מרבית המשרות מרוכזות בשני תחומים מרכזיים המחזיקים יחד ביותר משלושה רבעים מכלל המשרות: תחום החינוך והמחקר מחזיק במרבית משרות השכיר במגזר המלכ"רים ועומד על 48%, ותחום הרווחה עם 23% כלל משרות השכיר במגזר. המשמעות היא ששלוש מכל ארבע משרות במגזר מרוכזות בשני תחומים אלו. בפער ניכר, מחזיקים שאר התחומים באחוזים בודדים ממשרות השכיר )למ"ס, 212 )א(, לוח 5(. התבוננות על המגזר השלישי דרך משרות השכיר שלו מציגה תמונה של מגזר העוסק מרביתו במתן שירותים בחינוך ורווחה. מאפייני המשק הישראלי על מנת להבין את המגזר השלישי בהקשר של המשק בו הוא פועל, נבחן כמה מהמאפיינים המרכזיים של המשק הישראלי בשנת 29, השנה המאוחרת ביותר בה עוסקים ממצאי המחקר הנוכחי: מספר המשתתפים בכוח העבודה האזרחי בישראל עמד על 3.15 מיליון נפש, וצמח ב- 2% לעומת השנה הקודמת. למעשה, בין השנים 25-29 חלה מגמה כללית של עלייה באחוז המשתתפים בכוח העבודה האזרחי בכלל המשק. מכלל כוח העבודה האזרחי בישראל עמד מספר המועסקים על כ- 2.786 מיליון נפש. למעשה צמח מספר המועסקים ב- 29 בכ- 9, משרות ביחס לשנה הקודמת. אחוז הנשים בכוח העבודה האזרחי עמד על 51.9% ואחוז הגברים עמד על 61.6% וניכרת מגמה של צמצום הפער באחוז ההשתתפות בכוח העבודה בין גברים ונשים לאורך השנים )למ"ס, 21 )א((. בחינת שיעור התעסוקה, המוגדר כאחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה, מעלה כי שיעור התעסוקה בקרב גברים עמד על 57% ובקרב הנשים 48%. בקרב בני 15 ומעלה עמד שיעור התעסוקה על 52%, ובקרב בני 25-64 על 7%. בחינת התעסוקה על פי מחוזות מעלה כי שיעור התעסוקה הגבוה ביותר בשנת 29 היה במחוז המרכז )58%( ובחמש השנים האחרונות עמד שיעור התעסוקה במחוזות ירושלים, הצפון והדרום על פחות מ- 5%. התבוננות על מועסקים לפי ענפי הכלכלה מעידה על כך שהשיעור הגדול ביותר של גידול במספר המועסקים לשנת 29 התרחש בענפים "נכסי דלא-ניידי, פעילויות השכרה ושירותים עסקיים" )תוספת של 15 אלף מועסקים בשנת 29, סך הכל כ- 44 אלף מועסקים בענף זה(; בענף "שירותים קהילתיים, חברתיים, אישיים ואחרים" )תוספת של 1 אלף מועסקים לשנת 29, סך הכל כ- 14 אלף מועסקים(, ובענף "שירותי בריאות ושירותי רווחה וסעד" )תוספת של כ- 9 אלף מועסקים לשנת 29, סך הכל כ- 284 אלף מועסקים בענף זה(. בענפים אחרים חלה ירידה במספר המועסקים בשנת 29 )בעיקר בענף התעשייה, ענף הבינוי ובענף מסחר סיטוני וקמעוני ותיקונים( )למ"ס, )א( 21 (. ניכר כי התחומים המרכזיים בהם חלה עלייה במספר המועסקים במשק כמו שירותים קהילתיים ושירותי בריאות ורווחה הנם ענפים בהם המגזר השלישי מרכז את מרבית הפעילות התעסוקתית שלו. יתכן כי המגזר השלישי נהנה מצמיחה כללית שחלה במשק כולו בענפים אלו. 19

כיום, בשנת 212, עולה מנתוני סקר כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרבע השלישי של שנת 212 כי מספר המשתתפים בכוח העבודה עומד על 3.648 מיליון נפש מהם מועסקים 3.42 מיליון. שיעור התעסוקה בקרב בני 15 ומעלה )המחושב כאחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה( עומד על 59.9%, ואילו בקרב בני 25-64 עומד שיעור התעסוקה על 79.8%. שיעור התעסוקה בקרב גברים עומד על 64.8% ובקרב הנשים על 55.2% )למ"ס, 212 )ב((. ניכר כי חלה עלייה משנת 29 במספר המשתתפים בכוח העבודה וכן במספר המועסקים. בדומה חלה עלייה בשיעור התעסוקה בקרב בני 25-64 וכן בקרב גברים ונשים. שכר במשק הישראלי ובמגזר השלישי בשנת 29 עמד השכר הממוצע במשק על 8,131 ש"ח )לוח 38 השנתון הסטטיסטי לישראל(. בבחינת ממוצעי השכר לפי מגזר ותת מגזר עלה מנתוני הלמ"ס כי ממוצע השכר במלכ"רים ציבוריים עמד על 6,898 ש"ח ובמלכ"רים פרטיים על 5,262 ש"ח. פרט לשכר הממוצע במשקי בית, תת-מגזרים אלו הנם בעלי ממוצע השכר הנמוך ביותר במשק. ממצאים אלו מעידים על כך שהשכר במגזר השלישי נמוך יותר מכלל המשק וכן מכל המגזרים ותת-המגזרים האחרים. יתרה מזאת, בחינת ממוצע השכר לפי ענפי הפעילות בהם מרוכזים מרבית הארגונים ללא כוונות הרווח מעידה אף היא על ממוצע שכר נמוך מכלל ענפי המשק: השכר הממוצע לשנת 29 בענף השירותים הקהילתיים החברתיים והאישיים עמד על 5,41 ש"ח, בענף שירותי הבריאות הרווחה והסעד על 6,882 ש"ח ובענף החינוך על 6,481 ש"ח )למ"ס, 21 )ב((. במחקר קודם של המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי בחנו גבאי ובריק )22( את השכר במשק לארגוני המגזר השלישי בשנת 1998. מחקרם העלה כי השכר הממוצע בארגונים ללא כוונת רווח נמוך מן השכר הממוצע במשק בכ- 2%. הפער הוסבר על ידם ברמות השכר הגבוהות בענפים מסוימים במשק כמו חשמל ומים, בנקאות, ביטוח ומוסדות פיננסיים, תעשייה, תחבורה ומנהל ציבורי. עם זאת, הם מצאו כי ככל שרמות השכר עולות, כך מצטמצם הפער בין השכר במשק ובין השכר לארגונים ללא כוונות רווח. משמעות הממצאים הנה שמנהלים ובכירים במגזר הארגונים ללא כוונות רווח מקבלים שכר קרוב למנהלים והבכירים במשק. בעשירון העליון הצטמצם הפער ל- 7% בלבד, ובמאון העליון עמד הפער על 1.2% בלבד. עוד הם הראו כי ממוצע השכר למנהלים במגזר הארגונים ללא כוונות רווח היה גבוה יותר מהמקבילים להם בשירות הציבורי, בפער של יותר מ- 3%. יתרה מזאת, פערי השכר בין הבכירים והמנהלים ובין שאר העובדים גבוהים משמעותית במגזר הארגונים ללא כוונות רווח, בהשוואה לכלל האוכלוסייה. נתונים אחרונים משנתון העמותות בישראל של ארגון גיידסטאר לשנת 21 אודות חמשת מקבלי השכר החודשי הגבוה ביותר עולה כי ממוצע השכר הנו 8,777 ש"ח, וכי התחומים בהם משולם שכר גבוה מהממוצע הנם תחום הפילנתרופיה )13,723 ש"ח(, תחום הבריאות )13,12 ש"ח(, ארגונים בינלאומיים )1,411 ש"ח( וארגוני חינוך ומחקר )1,62 ש"ח( )לימור, 212(. כמו בכלל העולם, מאופיין המשק הישראלי בפערי שכר גבוהים יחסית בין גברים ונשים, זאת למרות העובדה שנשים בשוק העבודה הן משכילות יותר מגברים. במחקר שערכו גבאי ובריק )22(, נמצאו פערי שכר גבוהים של 69% בין גברים ונשים במגזר השלישי, והפערים הלכו וגדלו כאשר דובר בעשירון ובמאון העליון. לפיהם, ממצאים אלו דומים בכלל המגזרים במשק. אתגרים למגזר השלישי בישראל בעשור האחרון: המשבר הכלכלי העולמי, 28 המשבר הכלכלי העולמי שפרץ בספטמבר 28 הוביל את ארגוני המגזר השלישי להתמודדות עם לחץ כלכלי חמור. למרות שבישראל היו השפעות המשבר הכלכלי מתונות יחסית, למשבר היו מגוון השלכות על מקורות המשאבים של המגזר השלישי כמו: הכנסות ממשלה, הכנסות מפילנתרופיה על סוגיה והכנסות עצמיות כמו מכירת שירותים. 2

בעקבות המשבר, ארגונים עסקיים, בארץ ובחו"ל, שבעבר תרמו בקביעות למגזר השלישי באופן ישיר או בתיווך קרנות באופן עקיף, נפגעו משמעותית מהמשבר וכתוצאה מכך נאלצו להפסיק או לצמצם תרומות. גם הנתינה של יהדות התפוצות נפגעה משמעותית מהמשבר: תרמית מיידוף פגעה בפרטים, ארגונים, עמותות וקרנות רבות שהשקיעו באופן ישיר או עקיף. הן ספגו פגיעות קשות ונאלצו להפסיק את תמיכתן, או חדלו להתקיים כלל. בנוסף, ירידה בהיקף התרומות לפדרציות היהודיות בארה"ב והפניית המשאבים הקהילות היהודיות האמריקאיות לצרכי קהילה מקומיים הותירה פחות תמיכה פנויה לפרויקטים בארץ )שמיד ורודיך, 29(. ממחקר שנערך על ידי המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי אודות השלכות המשבר הכלכלי על ארגוני המגזר השלישי עלה כי כמעט מחצית מהארגונים חוו הרעה במצבם כבר בשנת 29, המשבר פגע קשות בהכנסות הארגונים, ולמעלה ממחצית דווחו על ירידה בת כמעט שליש בממוצע ההכנסה הכוללת שלהם. עיקר הפגיעה הייתה במימון ממקורות פילנתרופים שפחתו באופן ניכר בקרב מרבית הארגונים, אך גם מהכנסות ממשלה ורשויות מקומיות חלה ירידה משמעותית. הארגונים חוו מחד עלייה בביקושים ומאידך קיצוצים משמעותיים בתקציבם, מה שהותיר אותם מנסים לעשות "יותר בפחות". כבר ב- 29 דווחו 39% מהארגונים על הקפאת שכר, 39% דווחו על קיצוץ בתכניות קיימות ו- 29% על צמצומים בהיקפי משרות )כץ ויוגב-קרן, 21(. 3. ש י ט ה מטרת המחקר הנוכחי היא לנתח את שוק העבודה בארגונים ללא כוונות רווח בישראל, תוך בחינה של מאפייני העובדים, ההעסקה והשכר, בבחינה רב-שנתית. המחקר מספק ניתוח מקיף של מאפייני המועסקים ונתוני ההעסקה והשכר שלהם על פי פרמטרים שונים של מאפייני ארגוני המגזר השלישי כולל סיווגים לפי תחומי פעילות, ענפיים ואחרים. הדוח מספק מידע מקיף אודות שוק העבודה במגזר השלישי בישראל, מאפשר לזהות דפוסים המייחדים את ארגוני המגזר בתחום זה, ועשוי לקדם הבחנות בין-מגזריות. 3.1 משתתפים בסיס הנתונים כלל נתונים אודות משרות במגזר השלישי בין השנים 2-29. בשנת 29 כלל בסיס הנתונים מידע אודות 569,897 משרות בארגוני מגזר שלישי. 68% מהן הוחזקו על-ידי נשים ו- 32% מהן על- ידי גברים. 64% נשואים, 27% רווקים, 7% גרושים ו- 2% אלמנים; 91% מהמשרות במגזר היו בידי עובדים יהודיים ו- 7% מוסלמים. 2% המשרות היו בידי עובדים בין הגילאים 15-24, 28% בין הגילאים 25-34, 2% בין הגילאים 35-44, 16% בין הגילאים 45-54, 13% בין הגילאים 55-64 ואילו היתר, 4%, מעל גיל 65. 74% מכוח האדם הינם ילידי הארץ. 3.2 הליך לשם ביצוע המחקר שולבו שלושה בסיסי נתונים: הראשון, מסד הנתונים של המרכז הישראלי לחקר המרכז השלישי המכיל נתונים אודות כלל ארגוני המגזר השלישי )תחום פעילות, שנת הקמה וכד'(; השני, בסיס הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ונציבות מס ההכנסה על הכנסות פרטים ממקורות מנהליים בין השנים 2-29 שכלל מאפיינים אישיים וכן נתוני שכר; והשלישי, נתוני מפקד האוכלוסין, 28 המוסיפים מידע אודות משלח יד והשכלה לשנת נתוני המפקד. שלושת הקבצים הללו שולבו באמצעות מספר תיק מס, שהתאפשר הודות לקובץ תרגום בין מספרי ישות ומספרי תיקי מס שהוכן במרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי. שילוב המקורות אפשר ליצור קובץ מאוחד המכיל את 21

פרטי כלל המועסקים במגזר השלישי בישראל על מאפייני ההעסקה והשכר שלהם, מאפייניהם הסוציו- דמוגרפיים, ומאפייני הארגון המעסיק בכל שנה במהלך עשור שלם. כוח האדם במגזר השלישי הוגדר במחקר הנוכחי ככלל העובדים שהועסקו כשכירים במגזר השלישי בשנה המדוברת במשך כל פרק זמן ובכל היקף משרה. המשמעות הנה כי גם פרטים שהועסקו בפועל פחות משנה יכללו במניין המועסקים לאותה שנה. ראוי לציין כי בנתונים שעמדו לרשותנו לא קיים מידע מהימן בנוגע להיקפי המשרות. יחידת הניתוח הבסיסית בקובץ הנתונים המאוחד שלנו היא אם כך משרת שכיר והנתונים אודות כוח האדם במגזר השלישי מתייחסים אפוא למספר השכירים )הקבועים והארעיים( המופיעים בגיליונות השכר של ארגוני המגזר השלישי בישראל המדווחים לנציבות מס ההכנסה, אשר עבדו באותה שנה לפחות יום אחד )או נעדרו זמנית בתשלום(. שכירים שמופיעים בגיליונות השכר של יותר מארגון אחד באותה שנה - נספרים כמספר הפעמים שהם מופיעים. מכאן שלמעשה מתייחסים הנתונים למספר משרות השכיר שבעבורן שולמה משכורת באותו חודש ולא למספר השכירים בפועל. יש לציין שהיות שבארגוני מגזר שלישי אין בעלות, הרי אין בהם משרות לא-שכיר, והנתון הנ"ל משקף את כלל התעסוקה בשכר במגזר השלישי, ללא מתנדבים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ב- 212 כי מניין משרות השכיר במגזר השלישי עמד על 375, בשנת 29. בשנת 29 כלל בסיס הנתונים במחקר הנוכחי מידע אודות 569,897 משרות בארגוני מגזר שלישי. הפערים בין נתוני הלמ"ס ובין נתוני המחקר הנוכחי נובעים מכך שבלמ"ס מדווח הממוצע החודשי של משרות השכיר בשנה המדוברת. מדידת כלל כוח האדם שהועסק במגזר במשך שנה מאפשרת איסוף נתונים שאינו אפשרי בדרך אחרת. בהמשך נתייחס בהקשר זה ליציבות תעסוקתית במגזר ונעסוק בפערים אלו. קובץ הנתונים המאוחד שהתקבל הווה בסיס לניתוחים סטטיסטיים תיאוריים של מאפייני המועסקים והשכר לפי סיווגים שונים של אלכ"רים, זיהוי מגמות רב שנתיות במאפיינים אלו, ובחינת מודלים רב- משתניים לאפיון דפוסי התעסוקה והשכר במלכ"רים. 3.3 מבנה הדוח הדוח מחולק לששה חלקים מרכזיים. לאחר פרק המבוא והפרק המתודולוגי נערכו הממצאים בשני חלקים מרכזיים: האחד-מבנה כוח האדם, השני-שכר ומאפייני הון אנושי. החלק הראשון, מבנה כוח האדם, עוסק בהיקפי התעסוקה במגזר השלישי בשנת 29 לפי מאפייני הארגונים המעסיקים ומאפיינים אישיים של המועסקים וכן בוחן מגמות לאורך העשור שקדם לשנה זו, 2-29. באופן דומה, עוסק החלק השני בשכר, מציג את תמונת השכר במגזר השלישי נכון לשנת 29 ובוחן כיצד השתנתה התמונה זו בעשור שקדם לה 2-29. לאחר מכן, הפרק העוסק במאפייני ההון האנושי מוסיף לניתוח נתונים אודות השכלה ומשלח יד ממפקד האוכלוסין שנערך בשנת 28. לבסוף, מסקנות מרכזיות מהדוח מובאות בפרק הדיון. 4. ת ו צ א ו ת 4.1 מבנה כוח האדם במגזר השלישי בפרק זה נבחן את תמונת כוח האדם במגזר השלישי בשתי רמות: האחת, כפי שמשתקפת דרך ההתבוננות על מאפייני הארגונים המעסיקים )תחום פעילות, מחוזות וערים, מדד חברתי כלכלי, פריפריאליות, וותק הארגון וכד'( ואילו השנייה, דרך הבנת המאפיינים אישיים של המועסקים )כמו לאום, מגדר, מצב משפחתי, גיל, ארץ לידה, וותק בארץ ווותק בארגון( בשנת 29. בהמשך הפרק נבחן גם מגמות בהיקפי התעסוקה בעשור הקודם לשנה זו. 22

4.1.1 מבנה כוח האדם במגזר השלישי, 29 מאפייני כוח האדם לפי הארגונים המעסיקים, 29 תחום הפעילות הבולט ביותר במגזר השלישי הנו תחום החינוך והמחקר. 44% מכלל כוח העבודה במגזר מועסק בתחום זה. בפער רב מכך נמצאים תחומי הרווחה והתרבות והפנאי המעסיקים 17% ו- 15% מכוח האדם בהתאמה. סה"כ בשלושת תחומים אלו מועסק 76% מכלל כוח העבודה במגזר בשנת 29 )תרשים 1(. אם נבחן את היקפי הארגונים ביחס להיקפי התעסוקה נראה כי תחום החינוך והמחקר, בו פועלים 19% מכלל הארגונים במגזר מעסיק בפועל כמעט מחצית מכוח האדם במגזר )כאמור 44%(. עוד בולט בהקשר זה תחום הבריאות, המעסיק 7% מכוח האדם במגזר, אך רק 2% מכלל הארגונים פעילים בתחום זה. ולבסוף, ארגוני הדת אליהם משתייכים 26% מכלל ארגוני המגזר, כרבע מהמגזר כולו, מעסיקים רק 6% מכלל כוח האדם. תרשים 1: היקפי כוח אדם במגזר השלישי לפי תחום פעילות הארגון, 29, )באחוזים( תרבות ופנאי חינוך ומחקר בריאות רווחה איכות סביבה שיכון ופיתוח ארגוני אזרחים פילנתרופיה בינלאומי דת איגודים מקצועיים הנצחה 2 1 1 6 6 7 15 17 44 מחוזות ירושלים ותל אביב הנם המחוזות בהם מתרכזת מרבית התעסוקה במגזר )תרשים 2(. בסך הכול 6% מכוח האדם בכלל המגזר מועסקים בארגונים הפועלים באזורים אלו. במחוזות אלו אף בולטת מרכזיות הערים: התעסוקה בעיר תל אביב מהווה 56% מהתעסוקה במחוז כולו, ואילו בעיר ירושלים מרוכזים 93% מהמשרות במחוז כולו. מגמה זו הפוכה במחוזות הצפון והדרום, המעסיקים רק 8% ו- 7% מכלל כוח האדם במגזר בהתאמה. תרשים 2: היקפי כוח אדם לפי מחוזות וערים, 29, )באחוזים( תל אביב ירושלים המרכז הדרום הצפון חיפה אזור יהודה ושומרון 19% 33 25% 27 14 2% 8 7 4% 7 3 23 מחוז עיר מרכזית